top of page

רעפי מרסיי, רעפים שהובאו לארץ בין השנים 1890 - 1935

"רעפי מרסיי" הוא השם שניתן לרעפים שיובאו לארץ מצרפת ממפעלים שהוקמו במחצית המאה התשע עשרה בסביבות העיר מרסיי.


הסיפור של רעפי מרסיי מתחיל בהנחת קו רכבת ממרסיי לאבניון, בשנת 1840. במהלך הנחת הקו, קרוב למרסיי, נתקלו הסוללים במרבצי חמרה גדולים מאד המתאימים ליצור רעפים. במקביל לכך, פיתחו בגרמניה תנור שרפה חדשני לחמר ("תנור טבעת") מה שגרם להוזלה משמעותית ביצור רעפים. מכאן ועד הקמת מפעלים הייתה הדרך קצרה.


יצוא תפוזים באותה התקופה מהארץ נעשה מנמל יפו ומכאן השם שניתן לתפוזים בארצות אליהן יובאו, תפוזי "JAFFA" ושם זה השתרש כשם לתפוז מא"י לשנים ארוכות. יצוא התפוזים לצרפת הביא ליבוא הרעפים ממנה לארץ גם כמהלך המייצב את האוניות בדרכן לארץ בהיות הרעפים משקל מייצב לאוניות הריקות בכיוון ההפוך, דהיינו ממרסיי לפלסטינה (א"י) וכך גם ל"הצפת" הארץ ב"רעפי מרסיי".


הבאתם לארץ החלה לערך בשנת 1905 והמשיכה עד לשנת 1935 ויותר. גגות הישובים בראש פינה, יסוד המעלה, ירושלים, יפו ועוד כוסו ברעפים אדומים שהיוו חיפוי חדש, חזק, אמין לעומת החיפויים שרווחו אז וכך החליף את חיפוי הגגות "המסורתי" (פח, אבן, עץ) וצבעו כך את נוף ישובים אלו באדום.

   


רשימת מפעלים שיצרו רעפים


מסמך המציג את 23 המפעלים שיצרו רעפים סמוך לעיר מרסיי
מסמך המציג את 23 המפעלים שיצרו רעפים סמוך לעיר מרסיי

בעקבות הגילוי הוקמו ב-23 מפעלים באזור שייצרו רעפיי חימר. כול מפעל אימצץ לעצמו צורה, שהפכה לסמל, ללוגו שלה. כל מפעל הטביע את הצורה שלו, הלוגו, על הרעפים שייצר. בכך אוסף הרעפים נהפך גם לאיסוף ומיפוי הצורות השונות שהיו קיימים בשוק שייצגו את המפעלים השונים.


ברשותי רעפים (שלמים ויפים) של 11 יצרני הרעפים הבאים:

1.    האחים רו, סמלם לב ובתוכו מספר. הרוב המכריע יופיע עם מס' 1. מס' 2 הינו נדיר

2.    סוסיטה ג'נרל, סמל המפעל, כף יד

3.    גושארד קארוין, סמל המפעל, דבורה

4.    האחים מרטין. סמלם פרפר

5.    האחים ריי. סמלם נחשים מלפפים עמוד שבראשו כנפים.

6.    אנטואן סאקומה. הסמל הוא עוגן

7.    האחים גושארד. סמלם אריה

8.    ארנו אטיין. הסמל הוא צלב מלטזי

9.    פייר סאקומה. הסמל הוא כוכב. כך גם הסמל של פייר מורל, יצרן שלא ברשותי

10. סייג סוסיאל. הסמל, ברבור

11. ז'ול דאוד. חצי סהר




האחים רו (ROUX FRÈRES)

רעף עם סמל המפעל - לב עם הספרה 2 היחסית נדיר (בצדו הימני של הרעף)
רעף עם סמל המפעל - לב עם הספרה 2 היחסית נדיר (בצדו הימני של הרעף)

רעפים שוכבים של האחרים רו


מודעה אוטנטית של מפעל הרעפים של האחרים רו
מודעה אוטנטית של מפעל הרעפים של האחרים רו

סוסיאטה ג'נרל (Société Générale Des Tuileries De Marseille)

רעף של סוסיטה ג'נרל. לוגו יד של של המפעל מוטבע משני צידי כיתוב מרסיי בשורה התחתונה
רעף של סוסיטה ג'נרל. לוגו יד של של המפעל מוטבע משני צידי כיתוב מרסיי בשורה התחתונה

גושארד קארוין (GUICHARD CARVIN)

רעף של המפעל עם הלוגו הדבורה המוטבע משני צידי כיתוב שם המפעל בשורה העליונה
רעף של המפעל עם הלוגו הדבורה המוטבע משני צידי כיתוב שם המפעל בשורה העליונה
רעף "רוכב" של גושארד קארוין
רעף "רוכב" של גושארד קארוין

האחים מרטין (MARTIN FRÈRES)

רעף של האחים מרטין עם לוגו פרפר  של המפעל מוטבע משני צידי כיתוב מרסיי בשורה התחתונה
רעף של האחים מרטין עם לוגו פרפר של המפעל מוטבע משני צידי כיתוב מרסיי בשורה התחתונה
רעף שוכב של המפעל
רעף שוכב של המפעל

האחים ריי (REY FRÈRES)

רעף עם לוגו המפעל של נחשים מלפפים עמוד שבראשו כנפיים ⚕️ (משני צידי הכתוב בשורה תחתונה)
רעף עם לוגו המפעל של נחשים מלפפים עמוד שבראשו כנפיים ⚕️ (משני צידי הכתוב בשורה תחתונה)

 

אנטואן סאקומה (ANTOINE SACOMAN)

רעף עם לוגו המפעל - עוגן
רעף עם לוגו המפעל - עוגן

האחים גושארד (GUICHARD FRÈRES)

רעף עם לוגו המפעל - אריה (בצידו הימני)
רעף עם לוגו המפעל - אריה (בצידו הימני)

ארנו אטיין (ARNAUD ÈTIENNE)

רעף עם סמל המפעל - צלב מלטזי (אמצע שורה תחתונה)
רעף עם סמל המפעל - צלב מלטזי (אמצע שורה תחתונה)

פייר סאקומה (PIERRE SACOMAN)

רעף עם לוגו המפעל - כוכב
רעף עם לוגו המפעל - כוכב

סייג סוסיאל (SIEGE SOCÏAL)

רעף עם לוגו המפעל - ברבור (בצידו הימני)
רעף עם לוגו המפעל - ברבור (בצידו הימני)

ג'ול דאוד (JULES DAUDÈ)

רעף עם לוגו המפעל - חצי סער (בקצה העליון באמצע)
רעף עם לוגו המפעל - חצי סער (בקצה העליון באמצע)


רעפי א"י - יחיאל מיכל שטיינברג וממשיכו, מפעל חסין אש ובית היתומים שנלר

יחיאל מיכל שטיינברג


בשנת 1923 הקים יחיאל מיכל שטיינברג במוצא, ב"בית האדום" מפעל לרעפים וללבני שמוט במחשבה להתחרות ברעפי מרסיי המיובאים. הקמת המפעל במוצא נעשה לאחר גילוי חרסית באזור.


למרות שיבוא רעפי מרסיי היה כרוך בהוצאות ההובלה הימית שלהם, מה שהשפיע על מחירם, לרעפים שייצר מ. שטיינברג לא היה ביקוש ובשנת 1949 עם מותו של מ. שטיינברג המפעל נסגר.

מפעל זה  נפתח מחדש לאחר מות יחיאל מיכל שטיינברג ע"י בעלים חדשים (שמם לא ידוע) ונסגר סופית ב- 1970.


ברשותי רעפים ממפעל הרעפים מ. שטיינברג שבמוצא ואבן שמוט אחת.

הפריטים נאספו בין השנים 1980-2000.


רעף ממפעל מ. שטיינברג אך ממחלפו מ- 1949.  הכיתוב: חמרה ירושלים.
רעף ממפעל מ. שטיינברג אך ממחלפו מ- 1949.  הכיתוב: חמרה ירושלים.

רעף ממפעל מ. שטיינברג. הכיתוב: שטיינברג מוצא.
רעף ממפעל מ. שטיינברג. הכיתוב: שטיינברג מוצא.

לבנת שמוט ממפעלו של מ.שטיינברג (הלבנה העליונה) ליד לבני שמוט שנוצרו בחו"ל
לבנת שמוט ממפעלו של מ.שטיינברג (הלבנה העליונה) ליד לבני שמוט שנוצרו בחו"ל


רעפים של מפעל חסין אש

הוקם בבאר שבע בשנת 1960 והפך ליצרן הרעפים הגדול בארץ. יצר גם לבנים ולבני שמוט.


רעף של המפעל. סימול - חא
רעף של המפעל. סימול - חא

לבנת שמוט ומפעל חסין אש
לבנת שמוט ומפעל חסין אש


רעפי בית היתומים שנלר

רעף שיוצר בשנות ה- 70 של המאה ה- 19 ב"בית היתומים הסורי שנלר".

 

הכתובת המוטבעת בו היא: S.W Dampfziegelei. ופרושה: בית היתומים שנלר (ר"ת), מפעל הקיטור ליצור רעפים, ירושלים.


רעף S.W Dampfziegelei, ירושלים
רעף S.W Dampfziegelei, ירושלים

bottom of page